איך פותרים וורדל בעברית בשלושה ניסיונות

שיטה בשלושה צעדים לפתרון וורדל בעברית ב-3 ניסיונות: פתיחה שאוספת מידע, ניסיון שני שמברר ולא מנסה לנצח, וניסיון שלישי שחושב בשורשים ובתבניות. עם דוגמה מלאה.

5 דקות קריאה
  • אסטרטגיה
  • טיפים
  • וורדל בעברית

שישה ניסיונות זה הרבה. רוב האנשים פותרים בארבעה או חמישה, וזה בסדר גמור. אבל מי שרוצה לעלות בלוח השיאים, או פשוט להרגיש חכם על הספה, צריך להתכוונן לשלושה. זה לא מזל. זו שיטה, וכשמבינים אותה מגלים שהניסיון השלישי הוא כמעט תמיד הרגע שבו המילה "קופצת".

הרעיון בגדול

בשלושה ניסיונות יש רק שלושה תפקידים:

  1. הניסיון הראשון אוסף. הוא שואל אילו אותיות שכיחות נמצאות במילה.
  2. הניסיון השני מברר. הוא בודק אותיות חדשות ומזיז את הצהובות למקום אחר. הוא לא מנסה לנצח.
  3. הניסיון השלישי פותר. הוא משתמש בכל המידע כדי לבחור מילה אחת, בעזרת חשיבה על שורש ותבנית.

הטעות הנפוצה היא לדלג על שלב 2: לקבל צהוב אחד בניסיון הראשון ולנסות "לפגוע" כבר בשני. הסיכוי לפגוע נמוך, והמידע שמקבלים ממילה שחוזרת על אותיות ידועות קטן. הפתרון בשלושה עובר דרך ניסיון שני שקט וחכם.

צעד 1: פתיחה שמכסה את האותיות השכיחות

מילת פתיחה טובה מכילה חמש אותיות שונות, כולן שכיחות. ההמלצה שלנו היא תמונה (ת, מ, ו, נ, ה), ואם היא חוזרת בלי מידע מספיק, ישראל (י, ש, ר, א, ל) אחריה. יחד הן מכסות את עשר האותיות הנפוצות ביותר בעברית. הסבר מפורט, עם המספרים, נמצא במאמר על מילות הפתיחה.

צעד 2: ניסיון שני שמברר

שלושה כללים לניסיון השני:

צעד 3: לחשוב בשורשים ובתבניות

כאן קורה הקסם העברי. במקום לחפש "מילה עם ש, ו, ל", חפשו תבנית: מה הסיומת? מה התחילית? ואז שורש שנכנס באמצע.

ברגע שיש לכם שתי אותיות במקומן, נסחו את התבנית בקול ("שו, משהו, משהו, נון סופית") ותנו למוח למלא. הוא טוב בזה יותר מכל רשימה.

דוגמה מלאה: "שולחן" בשלושה

בואו נפתור ביחד. המילה הנסתרת (שאנחנו כמובן לא יודעים) היא שולחן.

ניסיון 1: תמונה. התוצאה: ת אפור, מ אפור, ו צהוב, נ צהוב, ה אפור. למדנו: ו ו־נ במילה, אבל לא במקום השלישי ולא במקום הרביעי (בהתאמה). ת, מ, ה לא במילה.

ניסיון 2: ישראל. לא ניסינו לנצח; בדקנו חמש אותיות חדשות. התוצאה: י אפור, ש צהוב, ר אפור, א אפור, ל צהוב. עכשיו יש לנו ארבע אותיות: ש, ו, ל, נ, ומידע על מיקומים: ש לא במקום השני, ל לא במקום החמישי, ו לא בשלישי, נ לא ברביעי.

ניסיון 3: חושבים. נ שלא ברביעי ונמצאת במילה: המקום הטבעי שלה הוא הסוף, כ־ן. ש שלא בשני: המקום הטבעי שלה הוא ההתחלה. נשאר ו ו־ל באמצע, ו־ו לא בשלישי, אז ו במקום השני ו־ל בשלישי או רביעי. התבנית: ש ו ל _ ן או ש ו _ ל ן. האות החסרה היא אחת מאלה שעוד לא נבדקו (ב, כ, ק, פ, ס, ד, ח, ע, ט, ג, צ, ז). "שולחן" קופץ מיד; "שו_לן" לא נותן כלום. מקלידים, ירוק מלא. שלושה ניסיונות.

שימו לב מה עשה כאן הניסיון השני: הוא לא ניסה לנצח, ובגלל זה הניסיון השלישי היה בטוח.

כשזה לא מסתדר בשלושה

לפעמים אחרי שני ניסיונות נשארות שתי מילים אפשריות, למשל "מלכות" ו"מלכים". במקרה כזה יש שתי דרכים:

בספה יש עוד אפשרות: הרמז המשותף. לכל מילה יש רמז קטן, שנפתח לכולם כשאחד מבקש. הוא עולה בניקוד, אז אנחנו שומרים אותו למקרים של "שתי אפשרויות ואין דרך להבדיל". ואות החירום, שחושפת אות אחת במקומה, היא הרשת האחרונה, פעם אחת בסיבוב.

תרגול קטן

בפעם הבאה שאתם משחקים, נסו לשחק את הניסיון השני "עיוור": בלי לנסות לפגוע, רק לבדוק אותיות חדשות. תרגישו מוזר ניסיון או שניים, ואז תשימו לב שהניסיון השלישי שלכם הפך לניסיון של פתרון, לא של ניחוש.

ואם אתם רוצים למדוד את זה, לוח השיאים של ספה מדרג כל סיבוב לפי זמן, ניסיונות ורמזים. שלושה ניסיונות בלי רמז עולים ישר לפודיום. פתחו ספה, הזמינו מישהו שיריב איתכם על הניסיון השני, ולכו על שלושה: sofa-wordle.com.

מאמרים נוספים

לכל המאמרים בבלוג